Pietra del bando 1.jpg

הם נקראו עמודי ימי ביניים אבני הודעת נוכח הערים האיטלקיות הגדולות, על שהיו תקועים והראשים הכרותים של פושעים בפניו נדונו למוות או גירוש. בדרך זו הם השיגו שתי תוצאות: מצד אחד כדי לבדוק את זהותו של הפושע לשלם אז הגודל, השני מראה את האנשים את האפקטיביות של צדק.

ב אודינה, "הודעת סטון" הייתה ממוקמת לא הרחק Loggia הציבור, למרגלות הטיפוס אל הטירה והיא מוזכרת לראשונה במסמך 1582. בוונציה ממוקם בפינת בזיליקת סן מרקו לכיוון הכיכר, הוא נקטף מקריסה של מגדל בשנת 1902 והפסקת ההריסות נמנע נזק הבזיליקה. נוצר על ידי פורפיר הקרוב מעמודה קטומה San Giovanni עכו והובל כאן כנראה 1256. ביום זה בזמנו של הרפובליקה הכריזו חוקי Comandador.

המקור: הויקיפדיה האיטלקית
Venivano chiamate Pietre del bando le colonne medioevali presenti nelle maggiori città italiane, sopra le quali venivano infisse le teste tagliate ai criminali contumaci condannati a morte o bando.

In questo modo si ottenevano due risultati: da una parte controllare l'identità del criminale per pagare poi la taglia, dall'altra mostrare al popolo l'efficacia della giustizia.

A Udine la “Pietra del Bando” si trovava poco lontano dalla Loggia pubblica, ai piedi della salita al castello ed è ricordata già in un documento del 1582.

A Venezia si trova in angolo alla basilica di San Marco verso la piazzetta, fu divelta dal crollo del campanile nel 1902 e fermando le macerie evitò danni alla basilica. Formata da un tronco di colonna di porfido proveniente da San Giovanni d'Acri e trasportata qui probabilmente nel 1256. Su di essa ai tempi della repubblica il Comandador proclamava le leggi.

הרחבה - לא ברורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש סקרנות זו לא את הכשרון של מקורית, פיירה ההכרזה בוונציה היא לא רק אחד, אבל בדיוק שתי. אחת היא השניה ממוקמת ריאלטו, שדה סן Giacometo, משלב את הסולם בדיוק זה שבה אנו עוסקים, להציב פיאצה סן מרקו, ועכשיו מקופח בעצב הסולם במקום בחלק הדפסים עתיקים נראה בבירור, וידוע אחרת על ידי הכינוי של אל gobo דה ריאלטו. יחד עם שתי עמודות acritane, הניח לא הרחק משם, אפילו טור קטום זה נראה הובאו לכאן פטולמאיס (עכו העתיקה), כמו שלל המלחמה לאחר המלחמה מנצחת לחמו 1256 נגד גנואה, תיאר כך בקצרה מ Miozzi ( "ונציה במשך מאות שנים, העיר", ונציה, 1957 כרך א ', עמ' 143.): "ארוך ועקוב מדם היו הקרבות בין ונציה וגנואה, וכן גורם מזדמן הירושה של הכנסייה ס סבא Tolemaide המכונית גם בעכו, שם ב 1256 גנואה התבצרה. לורנצו טייפולו שעגנה בצור עם 13 אניות , נצטווה על ידי הסנאט ליישב את הסוגיה: הוא התקיף מנזר סן סבא ביום אחד השתלט אותו ואת העיר עכו; (...) לזכר הניצחון הזה הוונציאנים נשלח הביתה גזע גדול. טור פורפיר, כבר בשימוש בעכו לבצע שיחות וקריאות ציבור; (...) ". Tassini אינה מזכירה פיירה ההודעה, הוא מדבר במקום לורנזטי, ( "ונציה שפך שלה", טריאסטה, 1975, עמ '166.): "(...) CORNER הקשת הבא, שבו אתה חוזר על הצד הנגדי של המוטיב האדריכלי (sec XIII.): שים לב מאבנת, של מטען טור פורפיר, הובל, כך נראה, ב 1256, מסוריה (מ S . עכו): ומכאן Comandador ומכריז החוקים שהיו גם הכריז בהודעה אבן אחרים ריאלטו - טרבולטה בשנת 1902 מהריסות מגדל הפעמונים של סן מרקו, מוגן ניצל בנס מאבדון בפינה של הבזיליקה. (...) " כפי שכבר רק לקרוא, אינטרסנטים נוספים מטען הטור הזה ששמש פיירה הודעה: הכשרון של ומשעשה דווקא כמגן לעמודה בפינה האחורית של הבזיליקה, פסולת הגנה נגרמים על ידי ההשפעה של הנפילה ההרסנית של מגדל הפעמון ( ". מגדל הפעמונים של סן מרקו, קריסת ושחזור 14 ביולי, 1902 - 25 באפריל, 1912"., ונציה, 1982, עמ '43): San Marco בהוצאת VENICE COMMON קורא: "(...) שיגעון הופיע הבטיחות של הבזיליקה. את" Gazzetta di Venezia "דבר על" כוח אלוהי "התערב בזמן," Il גאזטינו "של" נוס ". סלע שיש גדול פגע, נעקר עברתי בפינה על Piazzetta, את "אבן ההודעה" הגלילית, אשר ובכך רסנה את העומס של הריסות ומונע מהם פגעה עמודים בפינות העדינים של הבזיליקה. (...) ".

Questa curiosità non ha il pregio dell'originalità, la piera del bando a Venezia non è una sola, ma più esattamente due. Una è per l'appunto questa di cui qui si parla, collocata in piazza San Marco ed oggi purtroppo privata della scaletta che invece in alcune antiche stampe è chiaramente visibile, l'altra è situata a Rialto, in campo San Giacometo, integra della scaletta ed altrimenti conosciuta con l'appellativo di el gobo de Rialto. Assieme alle due colonne acritane, collocate poco distanti, anche questo tronco di colonna pare sia stato qui trasportato da Tolemaide (l'antica Acri), quale bottino di guerra dopo la vittoriosa guerra combattuta nel 1256 contro i Genovesi, così descritta in breve dal Miozzi, ("Venezia nei secoli, la città", VENEZIA, 1957, vol.I, pag. 143): "Lunghe e sanguinose furono le lotte tra Venezia e Genova, e una causa occasionale fu il possesso della Chiesa di S. Saba in Tolemaide chiamata anche Acri, dove nel 1256 i Genovesi si erano fortificati. Lorenzo Tiepolo che stava ancorato a Tiro con 13 galere, ebbe ordine dal Senato di comporre la questione; assalì egli il monastero di S. Saba ed in un sol giorno si impadronì di esso e della città di Acri; (…). A memoria di questo trionfo i Veneziani inviarono in patria un grosso tronco di colonna di porfido, già usato in Acri per rendere pubblici i bandi e le grida; (…)". Il Tassini non fa alcuna menzione della piera del bando , ne parla invece il Lorenzetti, ("Venezia e il suo estuario", TRIESTE, 1975, pag. 166): "(…) Accanto all'ARCATA D'ANGOLO, in cui si ripete il motivo architettonico del lato opposto (sec. XIII): PIETRA DEL BANDO, tronco di colonna di porfido, trasportata, sembra, nel 1256, dalla Siria (da S. Giovanni d'Acri): di qui il Comandador bandiva le leggi che venivano altresì proclamate dall'altra pietra del Bando in Rialto - Travolta nel 1902 dalle rovine del campanile di San Marco, protesse e salvò miracolosamente da rovina l'angolo della Basilica. (…)" Come si è appena letto, una ulteriore particolarità interessa questo tronco di colonna che fungeva da piera del bando : il merito appunto di aver fatto da scudo alla retrostante colonna d'angolo della Basilica, proteggendola dall'urto dei detriti provocati della rovinosa caduta del campanile di San Marco: edito dal COMUNE DI VENEZIA, ("Il campanile di San Marco, il crollo e la ricostruzione. 14 luglio 1902 - 25 aprile 1912", VENEZIA, 1982, pag. 43) si legge: "(…) Prodigiosa apparve l'incolumità della Basilica. La "Gazzetta di Venezia" parlò di una "forza divina" intervenuta a tempo, "Il Gazzettino" di "un vero miracolo". Un grosso masso di marmo aveva colpito, divelto e spostato, all'angolo sulla Piazzetta, la cilindrica "pietra del bando", che così frenò la corsa delle macerie e impedì che esse colpissero le delicate colonne d'angolo della Basilica. (…)".

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.