המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מהויקיפדיה האנגלית וה איטלקית

מראה בעיר העליונה. צילם: Harlock 77

Sermoneta._Città_d'arte.

Sermoneta. Città d'arte.

Sermoneta. Città d'arte.

Sermoneta היא עיר הממוקמת על גבעה במחוז לאצ'יו, שבמרכז איטליה.

זוהי עיירה מוקפת חומה גבעה, עם קתדרלה הרומנסקית ​​מהמאה ה -13 הנקראת Cathedral of S Maria Assunta וטירת Caetani Castle, שנבנה על ידי משפחת Caetani המשפחה. המנזר Valvisciolo Abbey נמצא בקרבת מקום. במאה ה-13-ה-16, היה בה קהילה יהודית משגשגת.

Sermoneta היא עיר הולדתו של הומניסטי Aldo Manuzio וצייר הבארוק Antonio Cavallucci.

הקלעים של סרט 2007 משי (2007 סרט) עם Keira Knightley צולמו בSermoneta.

ראו גם:Castello Caetani

יהדות סרמונטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

Ex Sinagoga Sermoneta 1.jpg
Ex Sinagoga Sermoneta 2.jpg
Sinagoga di sermoneta.PNG

משלושה עשרה למאה השש עשרה, היה בבית Sermoneta לקהילה יהודי משגשגת. מסמך מסוים הראשון המעיד על הנוכחות של יהודים בעיירה שתחילת 1270. במאה הבאים לקהילה גדלה מספר והחשיבות של קבלת המאה חמש עשרה בסוף, יהודים שנמלטו מדרום איטליה, עד שאפיפיור צו גירוש של 1569, זה סימנה את הסוף. עדיין גלוי בSermoneta עקבות של נוכחות יהודית בי מרוכזת לאורך מה עכשיו ויה מרקוני (לשעבר על ידי היהודים ולאחר מכן דרך בתי ספר) במחוז אמרו Contrada אלילים. בויה מנצוני הוא גם שמר על מבנה בית הכנסת, עכשיו בית פרטי.בית הקברות היהודי היה בדרכו למנזר של Valvisciolo.הזיכרון של הקהילה הוא עדיין בשם Sermoneta, ומתוחזק על ידי כמה משפחות יהודיות איטלקיות

Dal XIII al XVI secolo, Sermoneta è stata sede di una fiorente comunità ebraica. Il primo documento certo attestante la presenza di ebrei nella cittadina risale al 1270. Nei secoli successivi la comunità crebbe di numero e di importanza accogliendo alla fine del XV secolo ebrei in fuga dall'Italia meridionale, fino a che il decreto pontificio di espulsione del 1569 ne sancì la fine. Sono ancora visibili a Sermoneta le tracce della presenza ebraica che si concentrava lungo l'odierna via Marconi (già via degli ebrei e quindi via delle Scuole), nel quartiere detto Contrada degli idoli. Su via Manzoni si conserva anche l'edificio della sinagoga, ora casa privata. Il cimitero ebraico si trovava sulla strada per l'Abbazia di Valvisciolo. Il ricordo della comunità rimane tuttora nel cognome Sermoneta, mantenuto da alcune famiglie ebraiche italiane

עוד מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיירת Sermoneta, בין סוף המאה שלושה עשר והשנים הראשונות של המאה שש עשרה, זה שוכנו בין כתליו קהילה יהודי גדולה למדי. אזרחים חדשים אלה, תוך שמירה על הדת והתרבות שלהם, בתוך זמן קצר הם משולבים עם שאר אוכלוסיית השתתפות פעילה בחייו של הסכסוך, בעיקר בתחום של הלוואות כספים ומסחר של בדים ויקרים. בין הבתים ברובע היהודי, שבמסגרתו הייתה נכנסה דרך פורטה Annibaldi, היה צורך בית כנסת המפוארת. בניין זה, שנבנה בסוף המאה הי"ג, שימש לא רק כמקום תפילה אלא גם כגוף אמיתי לנהל את ענייני הקהילה. עם היעלמותם של היהודים מSermoneta, בית הכנסת העתיקה כבר עכשיו איבד את כל המשמעות הדתית, על מנת להפוך דירה פשוטה לשימוש פרטי בתוך הכפר. מה שנותר הוא רק את העיניים של כל המבנה החיצוני היפה שלה, עם אבן מסיימת עבדה בזהירות, בין שעומדת בדלת הקדמית וחלון מחיצות קשתית יפה עם טור ובירות בסגנון רומנסקי.

La città di Sermoneta, tra la fine del Duecento ed i primi anni del Cinquecento, ospitò all’interno delle sue mura una comunità ebraica piuttosto numerosa. Questi nuovi cittadini, pur conservando la propria religione e cultura, in pochissimo tempo si integrarono con il resto della popolazione, partecipando attivamente alla vita del feudo, soprattutto nel settore del prestito di denari e del commercio di tessuti e preziosi. Tra le case del quartiere ebraico, all’interno del quale si accedeva attraverso Porta Annibaldi, si imponeva l’elegante Sinagoga. Quest’edificio, costruito sul finire del XIII secolo, fungeva non solo da luogo di culto ma anche da vero e proprio organismo per gestire gli affari della comunità. Con la scomparsa degli ebrei da Sermoneta, l’antica Sinagoga ha oggi perso ogni valenza religiosa, per divenire una semplice abitazione ad uso privato all’interno del borgo. Quello che resta agli occhi di tutti è solamente la sua bellissima struttura esterna, con finiture in pietra accuratamente lavorate, fra cui risaltano la porta d’ingresso ad arco ed una graziosa bifora con colonnina e capitello romanici.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.