sabato 16 gennaio 2010
Storia di una famiglia, contro ogni amnesia
Cari amici, care amiche, esce in questi giorni in libreria il mio nuovo libro, Una famiglia (Giuntina), sta a voi, se per caso lo leggerete, commentarlo, io qui sotto vi riporto solo la scheda che trovate su www.giuntina.it.
Vi segnalo anche le prime presentazioni:
17 gennaio, ore 16, Pitigliano, ex sinagoga,
19 gennaio, ore 17.30, Venezia, Ateneo Veneto
20 gennaio, ore 21, Firenze, centro culturale comunità ebraica (via Farini)
22 gennaio, ore 17,30, Arezzo, sala consiglio comunale
23 gennaio, ore 17,30, San Piero a Sieve
25 gennaio, ore 11, Sesto Fiorentino, sala consiglio comunale
25 gennaio, ore 17.30, Pisa, sala delle Baleari, palazzo comunale
Come una pianta che dopo la gelata riesce di nuovo a germogliare, perché ci sono radici che né gli anni né le persecuzioni possono spezzare. È questa la storia dei Ventura, una famiglia della borghesia ebraica italiana chiamata ad affrontare durissime prove tra il 1938 e il 1945. Il destino pare già scritto quando le vicende separano Anna e Luigi consegnandoli a un tragico epilogo.
A doversela cavare nell’Italia in guerra rimangono solo i loro quattro figli, quattro ragazzini braccati e costretti a misurarsi con un mondo crudele in cui non è facile capire chi potrà aiutarti e chi invece ti tradirà.
Farcela non sarà un’impresa di poco conto, suggellata da un cognome nuovo e da un paese nuovo, e poi da tanti figli, nipoti, bisnipoti che in Israele faranno del fragile arbusto dei Ventura un albero rigoglioso, in cui rivivranno anche Anna e Luigi.
Una storia di violenza e dolore, ma anche di amore e speranza, che arriva fino ai nostri giorni.
Pubblicato da paolo ciampi a 08.34 Etichette: Giuntina, Paolo Ciampi, presentazioni, Una famiglia, Ventura
2 commenti:
claudine giovannoni ha detto...
Ho molto apprezzato il romanzo “Un Nome”…
da una parte per lo stile impeccabile e dal raffinato lessico… dall’altra perché non bisogna dimenticare… in un 21.mo secolo che ci costringe ad essere spettatori di atrocità e razzismo… ancora… poiché l’Uomo dimentica velocemente… o peggio, finge che neppure sia accaduto!
Penso che “Una Famiglia” ripresenti la triste realtà che ha costretto molti semiti a vivere braccati…
Sono rammaricata di non poter essere presente alle tue presentazioni. Trovo sempre speciale poter ascoltare e penetrare una storia attraverso le parole dell’autore… percepire ciò che lo ha portato a scrivere proprio quella trama, utilizzare quei personaggi…
Una presentazione letteraria è un’occasione da non perdere: purtroppo la marea di impegni mi costringono a restare in Svizzera… ma chissà, magari ci saranno altre occasioni!
Sicura che si preannuncia un vero successo, sotto ogni aspetto, non mi resta che mandarti i miei più cari auguri ed abbracci…
Claudine Giovannoni
(Passerò l’ordine presso la mia libreria di fiducia!)
16 gennaio 2010 12.49
Marco Crestani ha detto...
Mi incuriosisce molto. Credo lo leggerò presto. Apprezzo molto il suo blog, vengo spesso a trovarla. Complimenti davvero!
תרגום המבוא[]
(חזרה על דברים שנכתבו כבר)
כמו צמח לאחר קפאון יכולה לצוץ שוב, כי יש שורשים שלא שנים ולא הרדיפה יכולה לשבור. זהו סיפורו של ונטורה, באמצע איטלקית מחלקה המשפחה היהודית נאלץ להתמודד משפטי קשה בין 1938 ל -1945. גורל נראה כבר כתוב בעת האירועים מופרדים אנה לואי ולהובילו סוף טרגי.
כדי לחפור אותו לאחר המלחמה נותרו רק איטלקית ארבעת ילדיהם, ארבעה בנים נרדף ונאלץ להתמודד עם עולם אכזרי שבו קל לראות מי יכול לעזור ומי יבגוד לך.
תעשו את זה לא להיות חסר חשיבות, חתום עם שם חדש למדינה החדשה, ולאחר מכן על ידי ילדים רבים, נכדים, נינים בישראל יגרום שיח השברירית של ונטורה עץ פורח, אשר יהיה לשחזר אנה לואיס .
היסטוריה של אלימות וכאב, אבל גם של אהבה ותקווה, אשר מסתכם ימים שלנו.
פורסם על ידי פול ב 08,34 תוויות צ 'אמפי: מצגות Giuntini, פאולו צ' אמפי,, משפחה, ונטורה
2
שתי התגובות הראשונות[]
- iovannoni קלודין כתב :... אני מאוד מעריך את הרומן "שם" (ספר קודם שלו) ...על ידי כל צד בסגנון ללא דופי ואת לקסיקון יוקרה ... כי אסור לנו לשכוח את האחרים ... במאה 21.mo שכופה עלינו להיות צופים הזוועות והגזענות ... שוב ... כי בקרוב האיש הלך ... או יותר גרוע, מעמיד פנים זה גם קרה!
אני חושב שזה "משפחה" מחדש את המציאות העגומה כי רבים נאלצים לחיות הזרוע שמים ...אני מצטער שלא יוכל להיות נוכח מצגות שלך. 'מ' תמיד מיוחד לשמוע סיפור ולחדור דרך המילים של המחבר ... רואים מה גרם לו לכתוב רק סיפור אחד, להשתמש באותם תווים ... מצגת של הספרות היא הזדמנות שאסור להחמיץ: לצערי את הגאות של התחייבויות הכריחו אותי להישאר בשווייץ ... אבל מי יודע, אולי יהיו הזדמנויות אחרות! בטוח שזה הולך להיות הצלחה אמיתית בכל היבט אפשרי, אני יכול רק לשלוח לך ברכות מקרב לב שלי וחיבוקים ... קלודין Giovannoni (אני יורה בחנות הספרים האהובים עלי!)
ינואר 16, 2010 12:49
- מרקו Crestani אמר ...אני ממש סקרן. אני חושב שאני אקרא אותו בקרוב. מעריך את הבלוג שלך, לעתים קרובות אני בא לבקר אותה. אכן מזל טוב!
תגובות:
Giovannoni קלודין אמר ...
אני מאוד מעריך את הרומן "שם" ...
על ידי כל צד בסגנון ללא דופי ואת לקסיקון יוקרה ... כי אסור לנו לשכוח את האחרים ... במאה 21.mo שכופה עלינו להיות צופים הזוועות והגזענות ... שוב ... כי בקרוב האיש הלך ... או יותר גרוע, מעמיד פנים זה גם קרה!
אני חושב שזה "משפחה" מחדש את המציאות העגומה כי רבים נאלצים לחיות הזרוע שמים ...
אני מצטער שלא יוכל להיות נוכח מצגות שלך. 'מ' תמיד מיוחד לשמוע סיפור ולחדור דרך המילים של המחבר ... רואים מה גרם לו לכתוב רק סיפור אחד, להשתמש באותם תווים ...
מצגת של הספרות היא הזדמנות שאסור להחמיץ: לצערי את הגאות של התחייבויות הכריחו אותי להישאר בשווייץ ... אבל מי יודע, אולי יהיו הזדמנויות אחרות!
בטוח שזה הולך להיות הצלחה אמיתית בכל היבט אפשרי, אני יכול רק לשלוח לך ברכות מקרב לב שלי וחיבוקים ...
קלודין Giovannoni
(אני יורה בחנות הספרים האהובים עלי!)
ינואר 16, 2010 12:49
מרקו Crestani אמר ...
אני ממש סקרן. אני חושב שאני אקרא אותו בקרוב. מעריך את הבלוג שלך, לעתים קרובות אני בא לבקר אותה. אכן מזל טוב!