Family Wiki
שורה 99: שורה 99:
   
 
==כתבה מסכמת על החתונה==
 
==כתבה מסכמת על החתונה==
  +
[[קובץ:Roque_e_ivana.png|thumb|650px|מרכז|]]
  +
 
מזל טוב! משאלה זו הסתיים טקס הנישואין היהודי שהתקיים בפארק ארכאודרי בבובה מרינה, באותו המקום שבו אירח בית כנסת לפני 1650 שנה. תכשיט שכולם יראו ושהנישואים האלה פינו את מקומם להביא לידיעת העולם כולו. העיתונים החשובים ביותר דיווחו על החדשות של הנישואים הללו, פותחים את התודעה במודעות לאוצר יקר זה.
 
מזל טוב! משאלה זו הסתיים טקס הנישואין היהודי שהתקיים בפארק ארכאודרי בבובה מרינה, באותו המקום שבו אירח בית כנסת לפני 1650 שנה. תכשיט שכולם יראו ושהנישואים האלה פינו את מקומם להביא לידיעת העולם כולו. העיתונים החשובים ביותר דיווחו על החדשות של הנישואים הללו, פותחים את התודעה במודעות לאוצר יקר זה.
 
 
 
 

גרסה מ־14:49, 13 ביוני 2019

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מבט על העיר בווה מרינה - בית הכנסת נמצא ליד (לפי הסרטו מתחת) הכביש העובר בצפון העיר - Superstrada Statale Jonica 106 - San Pasquale


Bm

נוף העיר - המקור:אתר העיריה

בית הכנסת בֵּ‏בוֹ‏וַ‏ה מרינה בעיר ‏בוֹ‏וַ‏ה מרינה (bova marina) במחוז קלבריה בדרום איטליה, נמצא ב:"Parco Archeologico della Vallata del San Pasquale - ArcheoDeri" או "Il Parco Archeologico del San Pasquale a Bova Marina (RC), Calabria, Italia". הוא מהווה דוגמא נדירה לבית כנסת מתקופה הקיסרות הרומית, אשר שרידים ממנה נחשפו בחפירות ארכאולוגיות.

בית הכנסת של מרינה בבווה התגלה בבית מגורים של משפחה יהודית, כאשר חדרים ממנו הוסבו במשך הזמן לבית כנסת.


המבנה

Nodo Salomone

"טבעת שלמה" המקור

בשנת 1986 במהלך העבודה לשיפור תוואי הכביש, העובר לאורך העמק של יובל הנהר סן פסקואלה (San Pasquale) נחשפו באופן מקרי שרידים של בית כנסת של המאה ה-4 . האתר בו התגלה בית הכנסת התגלה במקום המזוהה עם כפר ששכן על שפת הים היוני: l'antica Scyle .

החלק של מבנה בית המגורים שיועד לתפילה מורכב משני חדרים רבועים, כאשר אחד מהם יועד לבית כנסת ובו נמצאה גומחה הפונה לכיוון דרום- מזרח (אולי שימשה לאיחסון ספר תורה), בניגוד לשאר חדרי הבית שפנו לצפון-מערב. באולם נשמרה רצפת הפסיפס עם משטח שכלל מוטיבים של עלים ופירות מכיל 16 לוחות גיאומטריים, כולל רוזטה המכונה: "טבעת שלמה". בפסיפס היה מקום למנורה, שופר ותמר - כמקור ללולב ([1]. הפונקציה של המבנה זוהתה לאחר גילוי קנקן שבור בו נמצאו נרות שמן בסגנון ארץ-ישראלי ושבע בסיסים לקני המנורה.המקור

בצפון מערב נמצא חדר נוסף עם כדים לאחסון נוזלים להובלה ימית (dolium) ואוצר מטבעות.

בנוסף למבנה המרכזי הוקם מאוחר יותר מבנה בדרום. הארכאולוג Augusto Cosentino סבור כי היה זה אכסניה לעולי רגל. מתחת לבית נמצאו קברים אחדים.

חתונה אחרי 1,800 שנה

61925361 10220134448818406 3237813249877475328 n

אותה חתונה - אחרי 1650 שנה !

Safe image

הידיים של ההיסטוריה אתמול בקלבריה חזרו 1,650 שנים. רבים עברו מאז טקס החתונה היהודי האחרון עד אתמול, כאשר שני בנים החליטו להישבע באהבה נצחית על פי טקס הנישואין היהודי, בתוך הפארק הארכיאולוגי של ארכאודרי בבובה מרינה (רג'יו קלבריה) מה נחשב Scyle העתיקה (עם וריאנטים טופונמטיים שונים כמו Scillàca או Scilliàca), מקום המעבר בין Taranto ו רג'יו קלבריה.


לכהן כמה רבנים (עזרא רפול, רב מומיגליאנו, אליה ריצ'טי, גד פרננדו פיפרנו), ראשי ערים, מלומדים, עיתונאים וידידים מובהקים של בני הזוג, רוקה ואיוואנה, שביקשו להתחתן בקלבריה.

בית הכנסת של ארכודרי מתוארך לפחות למאה הרביעית ובמערב הוא השני רק לזה של אוסטיה אנטיקה (המאה ה -1). בשנות השמונים, כשזה הגיע לאור, הוא זוהה כוילה רומית, ואז התגלה נקרופוליס עתיק והפארק החל לגלות את אוצרותיו היקרים. אמפורה גדולה וקנקן שקוע ברצפה ובתוך ארון עם 3,070 מטבעות ברונזה, כמה אמפורות חימר של ייצור יהודי, ומעל לכל פסיפס המייצג את הסמלים היהודיים העיקריים: המנורה (המנורה שבעת הקנים), השופר ( את הצופר של האיל), את הארז ואת ענף הדקלים ואת הקשר של שלמה.

היחסים בין קלבריה לישראל מאוששים כקדומים מאוד. על פי האגדה, רג'יו קלבריה עצמו נוסד על ידי אשכנז, נינו של נח. היצירה הראשונה בעברית עם ציון תאריך מסוים נדפסה ברג'יו קלבריה: היא פרשנות לחומש של שלום בן יצחק, שנדפס על ידי אברהם בן גרטון ברג'יו "בחודש אדר של שנת 5335 של בריאת העולם" כלומר בין פברואר למארס של 1475, שנתגלה על ידי הביבליוגרף והאומן המזרחי של פיאדמונטוס, שג'ובאני ברנרדו דה רוסי, שב- 1816 היה מסיר אותה למריה לואיג'יה מאוסטריה, דוכסית פרמה, שם היא נשמרת גם אם נדבר עליה במשך שבועות של חזרה אפשרית של האינקונבום של 115 עמודים על גדות המצרים.

סימנים קטנים של שלום בתקופה קשה לקהילה היהודית באיטליה ובאירופה, נתפסו בין רגורטיטים אנטישמיים לאיומים ג'האדיסטיים.

כתבה מסכמת על החתונה

Roque e ivana

מזל טוב! משאלה זו הסתיים טקס הנישואין היהודי שהתקיים בפארק ארכאודרי בבובה מרינה, באותו המקום שבו אירח בית כנסת לפני 1650 שנה. תכשיט שכולם יראו ושהנישואים האלה פינו את מקומם להביא לידיעת העולם כולו. העיתונים החשובים ביותר דיווחו על החדשות של הנישואים הללו, פותחים את התודעה במודעות לאוצר יקר זה.   עם זאת, מודעים לערך הארכיאולוגי והעדות, הם עובדי קומפלקס המוזיאון בקלבריה והמנהלת אורסולה לורה דלפינו וכל העובדים אשר, עם זמינות רבה, פתחו את דלתות האתר והמוזיאון שבו מוצגים החפצים, והציע חדשות והסברים לאורחים מחלקים שונים של איטליה ומישראל. אירוע שראש עיריית בובה מרינה סאבריו זאבטיירי, שהוזמן לחתונה, הדגיש בנכונותו לקבל תיירים המעוניינים לא רק ביופי טבעי אלא גם בגילוי מחדש של שורשיה העמוקים של הקהילה היהודית באזור זה.

גילוי השורשים האלה גם סקרן ומעניין את מכון אוקלידס של בובה מרינה אשר, עם מנהל כרמן לוצ'אנו, כבר הציע קורס בישול כשר המציג מקצועיות רבה ומחויבות עם טעימה של ממתקים כשרים לרגל חג האורות - Chanukkia - בנובמבר האחרון רג 'יו קלבריה, בנוכחות ראש העיר Falcomatà ואת הרב Piperno. זה תמיד היה הבנים במלון אאוקליד שטיפל בשירות הקבלה, בעוד הרב פיפרנו הבטיח את הכשרות והצוות עם אנג'לו פורטו עבד כמטבחים של פרלה ג'וניקה, אתר התיירות הקטן הממוקם כמה מטרים מהפארק ישירות על הים, מברך בפעם השנייה על אירוע הקשור לתרבות היהודית.

בפעם האחרונה, בסדרה ארוכה, היה פסטיבל הסוכות שנקרא סוכות שאורגנה על ידי מרים יסקירוביץ ארמן, שלכבודו הכינה מנות כשרות לחברים ולחברים שהתעניינו ברוחניות היהודית.

שרידי בית הכנסת של בובה מרינה שוב רטטו עם החיים אחרי 1650 שנה, והדהוד הנשמות עדיין לא נכבה, ואכן הוא עורר עניין בלתי צפוי אך לא מקרי, שכן ההיסטוריה של קלבריה משולבת בתולדות המילניום של העם היהודי, שהצליחו להגדיל, במקומות אלה, את ההתפתחות הכלכלית והחברתית באמצעות פעילות המימון שעליה התבסס העסק המשפחתי הקטן ועיבוד המשי, פעילות צביעת בדים עם אינדיגו ופעילויות מלאכה אחרות , כמו זו של הדפוס של אברהם בן גרטון, שרק בשנת 1475 פירסמה פרשנותו של רש"י לתנ"ך העברי (כיום, למרבה הצער, עדיין בספריית פרמה). סיפורים משותפים ושורשים נפוצים לאלה של עם מפוזרים ממקומות אלה עם הצו של 1511 אך אשר הזינה מערכת יחסים שהיום הפכה להיות צורך בידע וגילוי מחדש

הערות

  1. Annie Sacerdoti, Guida all'Italia ebraica, Marietti, Genova 1986.

קישורים חיצוניים

הזמנה ליום תרבות אירופה

Locandina giornata ebraica

הזמנה לאירוע