מנורת שבעת הקנים החרוטה על האבן הרבועה שנמצאה בשטח בית הכנסת מימי בית שני ואולי יוצרה חזה במנורה המקורית - המקור: רשות העתיקות

ראו גם



דגם המנורה שנעשה על ידי מכון המקדש כשעוד הוצג בקארדו בירושלים, כיום הוא נמצא במדרגות היורדות להכותל המערבי מהעיר העתיקה - צילם אריאלי

מנורה בחצר יד יצחק בן צבי

דר' יואל רפל הירחון צידה לדרך כתב על המנורה כסמל יהודי

במרוצת השנים ליוותה המנורה את עם-ישראל בצאתו לגלות ובחזרתו ממנה, בשיעבודו לכובשים זרים ובעת שכונן את מדינתו העצמאית. המנורה המאירה הפכה לסמל חזותי של תולדות עם-ישראל, סמל אובדן החירות וסמל הגאולה והעצמאות לעתיד. זוהי ככל הנראה, משמעותו של המדרש (ילקוט שמעוני,ישעיהו ס,רמז תצט)על הפסוק מספר ישעיהו (ס,א) "קומי עורי כי בא אורך"… "אמר רבי יוחנן: אמרו ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא: עשינו לך מנורה בימי משה – וכבתה; בימי שלמה – וכבתה; מכאן ואילך אין אנו ממתינים אלא לאורך." משמע, הגאולה העתידה תתבטא בחידוש המנורה והדלקת שבעת נרותיה.

התיאורים האומנותיים של מנורת המקדש העדויות הארכיאולוגיות מירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

==https://youtu.be/LowIc6Tf0Pk

התיאורים_האומנותיים_של_מנורת_המקדש_העדויות_הארכיאולוגיות_מירושלים_-_ד"ר_יובל_ברוך_פרופ'_רוני_רייך

התיאורים האומנותיים של מנורת המקדש העדויות הארכיאולוגיות מירושלים - ד"ר יובל ברוך פרופ' רוני רייך

ארבעת הדגמים החשובים

מנורות מירושלים.png

"הקשת במקומה עומדת"[עריכה | עריכת קוד מקור]

המטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס ממאמרו של איתמר עצמון בירחון סגולה

הרב ישראל אריאל כתב במוסף השבת של מקור ראשון מיום כ"ז כסלו תשס"ח על מנורת המקדש. לדעתו, כתב ידו של הרמב"ם ערער על המסורת לפיה קני המנורה במקדש היו מעוגלים. המסורת והארכיאולוגיה מצדדים חד-משמעית בעמדה המעוגלת וכן גם האנלוגיה לגרמי השמים. הרב הביא את העדויות הבאות:

  1. ציור קדום שנמצא על המטבע שהוטבע בימי מתתיהו אנטיגונוס השני, אחרון מלכי החשמונאים.

על אחד המטבעות ניתן לזהות סמלים הלקוחים מעולם המקדש: מנורת שבעת הקנים ושולחן, שאולי הוא שולחן לחם הפנים. המטבעות הופקו מחומר מתכתי זול (נחושת ועופרת), מה שמלמד, כנראה, על מצב כלכלי די רעוע בתקופתו של מתתיהו אנטיגונוס.

  1. שברי טיח מציור קיר שנמצא בחפירות הרובע היהודי
  2. המנורה שנמצא בקרב יסון ברחביה. כך כתוב במאמר:"על פני אחד הקירות נמצאו חריתות של חמש מנורות בנות שבעת הקנים...הקנים עשויים בצורה מעוגלת"

סמל המדינה שרשיו בטבע הארץ ובמורשת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור התמונה: אתר נאות קדומים

אתר נאות קדומים הביא את מאמרו של נגה הראובני סמל המדינה שרשיו בטבע הארץ ובמורשת ישראל וכך הוא כתב:"בתיאור מפורט זה של מנורת המשכן בולט השימוש הרב במונחים מעולם הצומח: קנים, גביעים, פרחים, גביעים משוקדים. מונחים אלה, החוזרים ונשנים בתיאור המנורה, עוררו את ד"ר אפרים וחנה הראובני ז"ל לחפש בשדות הארץ ולבקש את הצמחים, שדמותם משתקפת בתיאור זה של המנורה.

מחקר זה אכן העלה, כי אמנם יש בארץ צמחי בושם ממינים שונים, שיש בדמותם ובהסתעפותם להדגים את פסוקי- תיאור המנורה אשר בספר שמות. צמחים אלה נמנים ברובם על הסוג Salvia, המכונה בספרות הבוטאנית בארץ בשם "מרווה", כשמו הסורי של הצמח. אפרים הראובני שיער, כי מקורו של שם סורי זה הוא בשם העברי מוריה, כשמה של "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה", אשר אליה נקרא אברהם לעקדת יצחק (בראשית כב, 2), הוא המקום אשר נודע לאחר מכן בשם "הַר הַמּוֹרִיָּה", בו בנה שלמה את בית המקדש (דברי הימים ב ג, 1).

לקריאת המאמר כולו הקש בקישור לעיל

מרווה כרתית[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם:אבינעם דנין המקור ראו גם סיפורי צמחים על פרח זה

רפאל מלכא מרחיב בנושא זה במוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות לפרשת תרומה תשע"ב של מקור ראשון תחת הנושא :"כפתור ופרח". במסכת מנחות נאמר:"כפתורים למה הן דומין כמין תפוחי הכרתיים" (כ"ח,ב') רש"י מבאר :"תפוחי הכרתיים - מקום". מלכא סיפר כי ראובני פנה למוזיאון הלאומי בכרתים והם שלחו לו ציור של צמח הנקר "מרוה כרתית". על המרווה יש גידולים הנראים כמין תפוחים הנאכלים עד היום בעודן ירוקים.

הגידולים האלה אינם פירות אלו הם עפצים הנוצרים עקב עקיצה של צרעה זעירה. היא מטילה ביצים בגבעול והוא מתנפח ואולי מתאים לתיאור שהמנורה עשויה "מקשה אחת". רש"י פירש בפרשת תרומה:"כפתריה: כמין תפוחים עגולין סביב, בולטין סביבות הקנה האמצעי, כדרך שעושין למנורות שלפני השרים וקורין להם פומיל"ש בלעז [כפתורים], ומנין שלהם כתוב בפרשה, כמה כפתורים בולטין ממנה, וכמה חלק בין כפתור לכפתור.

לסיכום הוא הציג את את הצעתו של ראובני לגבי הזהות של המנורה למרווה משולשת - גם עליה מתפתחים עפצים דמויי תפוח אך לא ידועים כמו במרווה הכרתית(ראו לעיל)

המנורה בויקיפדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]


(הועתק מהויקיפדיה העברית)

סמל המנורה על בול משנת 1955

מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת בבית המקדש היהודי. ברבות הימים הפכה להיות סמל ליהדות, וכיום היא הסמל הרשמי של מדינת ישראל, המוסד, תנועת בית"ר, התנועה לאיכות השלטון, ארגונים יהודיים רבים, ובתי כנסת.

המנורה במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש מוצגת בקארדו בירושלים (כיום - במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי)

צורתה של המנורה מתוארת בספר שמות (כה, לא-מ). שם מתואר כי המנורה כולה צריכה להיות מקשה אחת של זהב טהור שמשקלו כיכר, ובה יש עמוד מרכזי ממנו יוצאים ששה קנים, שלשה לכל צד. המנורה מעוטרת בגביעים, כפתורים ופרחים בכל אחד משבעת הקנים שבה. על פי המסורת מעשה המנורה הוראה למשה רבנו בהר סיני, בצורת מנורת אש, ועל פי צורה זו, ידע להכין את צורתה. התייחסות נוספת במקרא למנורה מופיעה בספר במדבר (במ' ח,ב-ד). ושם מסופר על המנורה לאחר שנעשתה כפי המראה שניתן למשה בהר סיני, ועל אהרן הכהן שנתמנה להדליק את המנורה שהוצבה באוהל מועד שבמשכן והאירה את המשכן.

לפי ספר מלכים א' (פרק ז) הציב שלמה המלך בבית המקדש הראשון עשר מנורות כדוגמת המנורה שהכין משה. יש הסוברים שאת המנורה המקורית גנז במקום לא ידוע, והמנורה שהוגלתה איננה המנורה המקורית.

המנורה נזכרת גם בחזונו של זכריה (ד, א-יד) בחזון זה הוא רואה את מנורת שבעת הקנים ושני עצי זיתים משני צדדיה. המנורה של זכריה שונה מזו שהייתה בבית המקדש, משום שהייתה בראשה "גולה", כלומר כלי קיבול לשמן, שממנה יצאו 7 הקנים. כאשר זכריה שאל את המלאך לפשר מראה המנורה, הסביר לו המלאך שזהו סימן וחיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס ולבנין בית המקדש השני, שלא יעשה בחיל או בכוח אלא ברוחו של ה'. ושני עצי הזיתים הם "שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" ולפי הפרשנים מסמלים את מוסדות הכהונה והמלוכה הנמשחים בשמן זית. (המנורה הנזכרת בחזון זה היוותה דגם לסימלה של מדינת ישראל, בעיצובם של האחים גבריאל ומקסים שמיר). הפטרה זו של חזון זכריה נקראת בשבת חנוכה.

המנורה בבית שני[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנורת בית המקדש בתבליט על שער טיטוס

בזמן מלחמת החשמונאים נשדדה המנורה מבית המקדש, ובעת חידוש המקדש יצרו מנורה משיפודי מתכת. בתקופה מאוחרת יותר נבנתה מנורה חדשה מזהב.

אחרון המלכים החשמונאים, מתתיה אנטיגונוס, שקדם להורדוס, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה, הטביע את סמל המנורה על מטבעות ברונזה (על פי מטבעות אלו הוטבעה המנורה על המטבע של עשר אגורות). תבליטים של מנורת שבעת הקנים נמצאו באתרי ארכאולוגיה ישראליים שונים. בין היתר במערות קבורה בבית שערים מתקופת המשנה ובבתי כנסת עתיקים רבים כמו בית אלפא, יהודיה, יריחו, ציפורי, מעון ומעוז חיים.

הרישום המפורסם והמפורט ביותר של המנורה נמצא כתבליט על גבי שער טיטוס, ובו תיאור של חיילים יהודים שבויים הנושאים את המנורה לרומא, לאחר כיבוש ממלכת יהודה.

דגם המנורה בבית כנסת מימי בית שני נחשף בסמוך לכנרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

דליה מזורי בכתבה ב"מעריב" כתבה:
בית כנסת מהקדומים בעולם נחשף לאחרונה בחפירות של רשות העתיקות במגדל. במרכזו של בית הכנסת, שמתוארך לימי בית שני, נמצאת בן שעליה חרוטה מנורת שבעת קנים מיוחדת במינה, כיוון שזו הפעם הראשונה בה נחשף עיטור של מנורה מימי בית המקדש.

האבן בבית הכנסת במגדל צילום: רשות העתיקות

בית הכנסת מתוארך לשנים שבין 50 לפני הספירה, ועד 100 לספירת הנוצרים. בצמוד לקירות האולם המרכזי שלו נמצאו ספסלי אבן ששימשו כמושבים לבאי בית הכנסת. רצפת האולם עשויה פסיפס וקירותיו טוייחו בטיח צבעוני (פרסקו).

באולם נחשפה גם אבן רבועה מעוטרת בתבליטים בארבעת צדדיה ובחלקה העליון. על האבן חקוקה מנורת שבעת קנים העומדת על רגל, שבסיסה משולש ומשני צדדיה אמפורות קנקנים).

בית הכנסת שנחשף מצטרף לששה בתי כנסת בלבד, המוכרים בעולם, מתקופת בית שני. לדברי מנהלת החפירה, דינה אבשלום רוגני מרשות העתיקות, מדובר בממצא מרגש ויחידי במינו, כיוון שזו הפעם הראשונה בה נחשף עיטור מנורה מהימים בהם בית המקדש עוד עמד על תילו. ראה במו עיניו

החוקרים מספרים כי מדובר במנורה הראשונה שמתגלה בהקשר יהודי, מימי בית שני - ראשית התקופה הרומית. לטענתם, החריטה שמופיעה על האבן נעשתה על ידי אמן שראה במו עיניו את מנורת שבעת הקנים בבית המקדש בירושלים.

מבנה בית הכנסת נמצא במגדל (מגדלא בארמית), שמוזכרת במקורות היהודיים. במרד הגדול תפסה מגדל מקום חשוב, ולמעשה היתה בסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו, מפקד המרד בגליל. מגדל המשיכה להתנגד לרומאים גם לאחר כניעת הגליל וכניעתה של טבריה.

צורת המנורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרטוט המנורה בכתב יד הרמב"ם

בקבלה היו שניסו להסביר את שבעת קני המנורה כמסמלים את שבע ה"ספירות" התחתונות. הסבר אחר היה ששבעת הקנים מסמלים את שבעת ימי השבוע, כאשר הקנה האמצעי מסמל את השבת, כאשר מכל צד ישנם שלושה ימי חול.

חז"ל מספרים שגובה המנורה היה 18 טפחים (133-173 ס"מ). נתון זה בעייתי אם מניחים שמשקלה של המנורה היה כיכר זהב (42.5 ק"ג) כמתואר במקרא, מאחר שככל הידוע לנו, מבחינה טכנית לא ניתן לבנות מנורה כה גדולה מכמות כה מעטה של זהב.

קיים ויכוח בעניין צורת קני המנורה. הרמב"ם צייר את המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים. זוהי גם שיטתו של רש"י בפירושו לשמות: "וששה קנים יוצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון נמשכים ועולים". אך במנורה המופיעה בתבליט בשער טיטוס, וכן בכל ציורי המנורה המופיעים בעשרות אתרים ארכאולוגיים ועל גבי מטבעות חשמונאיים, מצוירת מנורה בעלת קנים מעוגלים. מרבית העוסקים בעניין מניחים כי הרמב"ם לא התכוון לתאר את צורת הקנים ואף לא היה לו את הידע לצורך כך. אולם בנו של הרמב"ם, רבי אברהם, העיד בחיבורו כי אביו אכן התכוון לתאר את צורת הקנים: "ששה קנים... נמשכים בגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו".

ראו ערך מורחב: מנורת המקדש - לפי הרמבם

הרבי מליובאוויטש טען כי צורת המנורה אותה צייר הרמב"ם היא הנכונה, וזו המצוירת בשער טיטוס אינה אמורה כלל לייצג את מנורת בית המקדש, אלא מנורה אחרת, דומה. הוא ביסס את הנחתו על אי ההתאמות בין צורת המנורה המקובלת במסורת היהודית ובין זו המצוירת בשער טיטוס: לאחרונה יש בסיס רחב, בלי רגלים, בעוד על־פי המסורת היו למנורת המקדש רגלים (מנחות כח, ב). כמו כן, על בסיס המנורה שבשער טיטוס מצוירים דרקונים, שהם סמלי עבודה זרה ביהדות ואסורים לציור.
יש לציין שלבעיה זו ניתנו מספר הסברים. האחד גורס כי רגלי המנורה נפגעו, והרומאים חיברו אותה לבסיס של מנורה רומאית. הצעה אחרת גורסת כי בתקופת הורדוס נוספו הסמלים הפגאניים למנורה.

דגם של המנורה נבנה בשנים האחרונות על ידי מכון המקדש בירושלים, על פי המקורות ההלכתיים וההיסטוריים, והוצגה עד דצמבר 2007 בקרדו בירושלים. אך מנורה זו אינה עשויה מזהב טהור בלבד, אלא מברונזה המצופה בזהב. בנוסף, מנורה זו נבנתה לפי שיעור האמה לפי הדעות המרביות (58 ס"מ) בעוד שנושא זה נתון לוויכוח. החל מדצמבר 2007 המנורה הנ"ל מוצגת בירידה לרחבת הכותל, במעלות יהודה הלוי.

"מחפשים בנרות את מנורת המקדש"[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבתו של ארנון סגל ב"מקור ראשון הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו

מחפשים בנרות את מנורת המקדש.JPG
היכן מנורת המקדש 1.JPG

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


המנורה - מאמרו של אורי כהן[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמוד ראשון

עמוד שני

עמוד שלישי

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.