Visit_a_Bartinoro_ביקור_בעיירה_בורטינורו

Visit a Bartinoro ביקור בעיירה בורטינורו

ביקור בעיר בורטינורו - 2012

תחריט עתיק של העיר. המקור:יהודה מלאכי

שלט על אחד הבתים בו נאמר:"עובדיה ירא מברטנור, ביכולתו הגדולה ובתרבותו כתב את הפירוש למשנה - המאה ה-14-15


Bertinoro היא עיירה השוכנת על גבעה, מרחק קצר מהדרך הרומאית העתיקה :via emilia. יש בה מצודה שנבנתה על-ידי פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. עיירה מבוצרת שחלק מביצוריה שמורים עד היום.

היא עיר מולדתו של רבי עובדיה ירא מברטנורא, שנולד בה, לפי המשוער 1440-1450. בעיר הוצב שלט לזכרו על מבנה, המצוי באזור הנחשב לרובע יהודי עתיק.

היה רבה של העיר "ברטינורו" (Bertinoro) במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה.


תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי עובדיה מברטנורא או רבינו עובדיה מברטינורא או בשמו המלא "עובדיה בן אברהם יָ‏רֵא מבֶּ‏‏‏רְטִינורָ‏א", היה מפרש המשנה נודע שחי ראשית המאה ה-16 הוא נולד בעיר Bertinoro שבמחוז Forli.

נולד בערך בשנת ר' (1440). הוא חי במאה ה-15 באיטליה עלה לירושלים בי"ג ניסן רמ"ח (1488) ונפטר בה בשנת ע"ר -1510 בקרוב. עד היום הזה נוהגים ישראל לעלות להשתטח על קברו של הצדיק, ביום פטירתו.

לימודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי מאמרם של מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד מתוך "מאיטליה לירושלים"/מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד הוא שהה במחיצתו של גדול רבני איטליה במחצית השנייה של המאה הט"ו, ר' יוסף קולון-המהרי"ק, ואף נמנה עם תלמידיו.

הוא היה תלמידו של מה"רי קולון אשר מזכיר אותו בשו"ת שלו. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, הרדב"ז, מזכיר אותו בשו"ת ‏‏[1]. הוא כתב עליו שהיה מפורסם בחכמה וראש רבני ירושלים ‏‏[2] בשנת רמ"ה (1485) ישב רע"ב עם בני משפחתו, כולל אביו, בעיר צ'יטה די קסטלו. בעיר הועסק בהלוואת כספים כפי שעולה ממסמך מכתבי היד העבריים שנמצאו בעיר צ'יטה די קסטלו, הנושא את התאריך 12 בפברואר 1485 . באותו מסמך הוא מכונה : Servadio di Habramo da Bertinoro.

המסע לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'רמ"ו (1485), החל במסעו לארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנתיים וחצי, ביקר רבי עובדיה בין היתר בקהילות היהודיות ברומא, נאפולי שבאיטליה, פלרמו שבסיציליה, אלכסנדריה וקהיר שבמצרים, ועזה, חברון ובית לחם שבארץ ישראל.

בי"ג בניסן ה'רמ"ח (1488), הגיע רבי עובדיה לירושלים בה חייתה קהילה קטנה ודלת אמצעים כפי שהוא מתאר באגרתו: "ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם..." תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה, מאחיו ואביו שנותרו באיטליה.

בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדלותו התורנית, תפס הוא עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, ונתמנה לרבה הראשי של העיר, מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות הממלוכים. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המנין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סיייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס על ידי פורעים[3].

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏ליוורנו, תי"ב סי' ק"ח‏
  2. ‏מקור:אוצר ישראל‏
  3. אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, ירושלים תש"י, עמוד 103‏.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.