המקור: הספרים הלאומית - באתר קישור לסרטונים המציגים ולתמונות המראים את מימצאי הגניזה.
מפירוש רס"ג בערבית-יהודית לישעיהו ל"ד. המקור: אתר בית הספרים הלאומי
הספרייה הלאומית רכשה 29 קטעים מתוך הגניזה של כתבי יד יהודיים מאפגניסטן מן המאה ה-11. יש בחלק זה קטעים של כתבים פרשניים בערבית-יהודית של רב סעדיה גאון, מכתבים ומסמכים אחרים בפרסית-יהודית ומסמכים משפטיים בערבית, כאמור לעיל. זהו ממצא חשוב ביותר, מכיוון שהוא עדות יחידה במינה ובגודלה להיסטוריה תרבותית של קהילה יהודית באזור שבמאה ה-11 אכלס מרכזים מדיניים, תרבותיים וכלכליים חשובים ביותר. עד היום לא הגיעו לידינו ממצאים יהודיים בסדר גודל כזה ובדרגת חשיבות כזאת מהאזור ההוא. כל הסימנים מורים על כך שהחומרים אותנטיים, וכך סבורים גם מומחים שהספרייה הלאומית נועצה בהם. הספרייה הלאומית רואה חשיבות עליונה לכך שכל הממצאים מהגניזה ההיא יגיעו לידיה, כמי שאמונה לפי חוק על שמירת הזיכרון הלאומי של העם היהודי. צעד ראשון בכיוון זה הוא הרכישה הנוכחית. ידיעותינו על אודות היהודים באפגניסטן בימי הביניים אינן רבות. המתעניין בנושא יכול לעיין בספרו הגדול של בן-ציון יהושע-רז "מנדחי ישראל באפגניסתאן לאנוסי משהד באיראן" וללמוד כי היהודים בח'ורסאן, חבל הארץ הנמצא כיום בין איראן לאפגניסטן, מוזכרים בספרות הערבית של ימי הביניים ובפרשנות המקראית של התקופה. בכתבים הקראיים והרבניים של ימי-הביניים מוזכרת ח'וראסן כמקום מושבם של עשרת השבטים ובפירושיו של רב סעדיה גאון נקשר שמה בגלות אשור. בן-ציון יהושע מביא פרטים אלו ומוסיף עדויות ארכיאולוגיות לזיקה בין היהודים בח'ורסאן ובין יהודי בבל. העדויות המובאות בספרו של יהושע הן בעיקר מתוך בחינת מצבות שהתגלו בח'ורסאן. ממצאים חלקיים, מסורות עממיות שהשתמרו בקרב תושבי ח'ורסאן הלא-יהודים וחומרי אגדה מותירים את הקיום היהודי באפגניסטן בימי הביניים כשהוא לוט בערפל. לכן יש חשיבות מיוחדת לכל ממצא פיזי ממשי, ובוודאי לכל פיסה של טקסט, שיוכל להאיר לנו משהו מן העולם היהודי באפגניסטן, עולם שהיה ונגוז. אפגניסטן, ארץ למודת תהפוכות ורבת-סבל, מוכרת לנו מאירועי השנים האחרונות, ולא לטובה.
והנה לפני כשנה וחצי הגיעו ידיעות בדבר מציאותה של גניזה של כתבי יד יהודיים מאפגניסטן. הידיעות לוו במספר ניכר של צילומים. כתבי היד יצאו מאפגניסטן והגיעו בחבילות בגדלים שונים לידיהם של סוחרי עתיקות בארצות שונות.
החומר מונה עשרות רבות של קטעים בעברית, ערבית-יהודית, פרסית-יהודית וערבית מוסלמית. המסמכים הכתובים ערבית מוסלמית מתוארכים ותוכנם משפטי. בעזרתם אפשר לתארך את הגניזה בקירוב למחצית הראשונה של המאה ה-11. אחדים מן הפריטים המצויים בה מוצגים כעת לציבור בגלריית התמונות שלפניכם.