מדריך ארץ-ישראל

מדריך ארץ ישראל

מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות אחדות, אשר יצא לאור בעת החדשה. מהדורות של המדריך הודפסו בשנים: 1941, 1945, 1948, 1954. הוצאת אריאל הדפיסה מהדורה נוספת של אחדים מחלקי המדריך, כמו מדריך ירושלים ומדריך חיפה והצפון - כולל השלמות בסוף המדריך.

תולדות המדריכים

'גִּלְגְּלֵי כַּף רֶגֶל' אלה עשויים ללמד, אולי, גם על מאמצי אבותינו הקדומים לקיים את דברי הפסוקים 'כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה' (דברים, יא 24), וכן 'קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה' (בראשית, יג 17), אך לא כדרך שהאמנו בכך כולנו עד הנה: עתה מסתבר, כי אין אלה סתם 'קול קורא' לטיול נינוח ומהנה ברגל בפינות החמד של ארצנו.

ההתיישבות העברית החדשה ביקשה לה מראשיתה, ובעיקר לאחר הצהרת בלפור וכיבוש הארץ בידי הבריטים, דרכים לחידוש הקשר הלאומי והאישי עם אדמת הארץ. דרך עיקרית למימושו של קשר זה הייתה מִצְוַת 'לֶךְ-לְךָ' (בראשית, יב 1), שהובנה כפשוטה: הליכה וטיולים ברגל בנופי הארץ, עם ספר תנ"ך ביד. וכך נוסדו בארץ חבורות משוטטים שונות. הראשונה שבהן נוסדה בחיפה כבר בשנת 1916 על ידי המורה פנחס כהן (1956-1887), והוא אשר שאל את כינוים של מן הכתוב: 'מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ' (איוב, א 7). לימים הצטרפו אליהם גם 'משוטטי' יפו ות"א (1919) ואגודת 'הָאַלְפִּינִיסְטִים' הירושלמית (1924). לחבורת משוטטים כזו, שטיילה ב'ארץ החוֹרים' בחול המועד פסח תרפ"ט, הקדשתי בשעתו רשימה בבלוג עונ"ש.

לבד מן התנ"ך, בעת ההיא כבר יכלו המשוטטים להתרפק גם על שורה ארוכה של ספרי שימוש וידע על ארץ ישראל. כך למשל, 'ספרה של ארץ ישראל', שחובר באנגלית על ידי שני פקידים בכירים בממשלת המנדט, ובשנת 1924 הוא ניתרגם לעברית – בכתיב חסר ובעברית מצוחצחת – בידי יצחק אברהם עבאדי, המתרגם הרשמי לעברית של ממשלת המנדט. בשנת 1928 ראה אור גם 'הארץ', פרי עטו של ההיסטוריון והגאוגרף א"י בְּרַוֶר. ספר זה היה מן הראשונים שרכש אבי לאחר בואנו ארצה, בשלהי 1927, ועוד בילדותי בלעתי אותו בסקרנות, ולתומי אף האמנתי, כי ראשי תיבות שם המחבר, אברהם יעקב, אינן אלא 'ארץ ישראל'...

• יהודה זיו עד דעת המקום: אנו הולכים ברגל

'שְׂכִיּוֹת המקרא', שליקט וערך החוקר והעיתונאי מקס סוֹלוֹבֵיטְשִׁיק (לימים מנחם סוליאלי). ספר זה, שנדפס בברלין בשנת 1925, בהוצאת 'דביר-מקרא', כלל בתוכו תמונות ואיורים הקשורים לתנ"ך,

חלקי המדריך

המדריך כולל שבעה חלקים:

1. סקירה כללית.
2. ירושלים, יהודה, ים המלח והשומרון
3. תל אביב, השרון, השפלה והנגב.
4. חיפה, העמקים, הגליל, והחרמון
5. עבר הירדן, הבשן, החורן, וסיני.
6. ביבליוגרפיה עברית ולועזית.
7. תחבורה ונסיעה.

מבנה

הכרכים המתארים את חבלי הארץ, 2 עד 4, בנויים פרקים - פרקים. כל פרק מתאר את אזור מתוך חבלי הארץ. לאחר תיאור כללי של האזור מובאים מסלולי הסיור באותו אזור. אם המסלול ממשיך מעבר לאזור, יש הפניה לעמוד, המצוי בפרק של אזור היעד.

לדוגמא, נביא את ראשי הפרקים של העיר בה נולד זאב וילנאי:
הפרק : חיפה.
סקירה כללית
א. חיפה התיכונה: הנמל - העיר העתיקה -הדר-הכרמל.
ב. חיפה המזרחית: הרובע הערבי - תחנת החשמל.
ג. גשר רושמיה - תל-עמל - נוה שאנן = וסביבתה.
ד. חיפה המערבית: המושבה הגרמנית - בת גלים.
ה. מערת אליהו הנביא - תל שקמונה - מרחצאות הים.

הסקירה הכללית

הסקירה של האזור מתחילה בתאור כללי. בחיפה: היותה בירת הצפון, הנמל הגדול, מפעלי התעשייה (השלישית בארץ) ועל הגידול המהיר באוכלוסיה המאפיין אותה (נכתב בשנת 1941). נתונים גאוגרפיים על האקלים ועל המשקעים, היכן היא מוזכרת במקורות יהודיים ושרותי התחבורה, תוך הפנייה לכרך השביעי.

לאחר מכן סקירה מפורטת של תולדות העיר: אינה מוזכרת בתנ"ך, שמות קודמים חיפה או "חיפא" , ותל שקמונה, בהערות מובאים שש שמות העיר בלועזית, עד לתאור התפתחות העיר אחרי הכיבוש הבריטי בשנת 1918.

אחרי סקירה מוצג לוח תאריכים בתולדות העיר. לראשונה חיפה מוזכרת בתלמוד - בקרוב בשנת 250 . האירוע האחרון בלוח הוא: "התקפת האויר הראשונה על ארץ ישראל בחיפה במלחמת העולם - 15 יולי 1940".

ולבסוף תרשים של חיפה כולה, על שכונותיה.

במדריך יש תרשימים של מפות, צילומים של עתיקות שנמצאו באתרים והערות הכוללות את המקורות לדברים המובאים בכתובים.