קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.
- חלקו הראשון של המחזור כולל בקשות, תפילות לימי החול, לשבת,לפסח, לשבועות ולתעניות. * חלקו השני כולל את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת.
בנוסף, שני הרכים כוללים תפילות ופיוטים נוספים.
שני חלקיו של מחזור ארם צובה נדפסו פעמים בויניציאה. ההדפסה הראשונה הייתה בשנת ה'רפ"ז (1527), באותיות מרובעות גדולות ובה קרוב ל-1700 עמודים. המהדורה השנייה מסומנת ככזו שנדפסה בשנת ה'ש"כ (1560). במידה ותאריך המהדורה השנייה מדויק הרי שזהו הספר היחיד שנדפס בתקופת הגזירה של האפיפיור פאולוס הרביעי על רשימת הספרים האסורים (ה'שי"ד - ה'שכ"ד]]). מהדורה זו נדפסה באות זעירה יותר ובה הרבה השמטות מחמת הצנזורה.
בשנת ה'תשס"ח הוציאה לאור יד הרב נסים מהדורת פקסימיליה של המחזור ולצידו כרך מבואות עם דברי הערכה ומחקר הנוגעים למחזור.
המנהג במחזור ארם צובה[]
הנוסח העומד ביסודו של המחזור הוא הנוסח המוסתערבי שהיה נהוג בארץ ישראל, סוריה, בבל, כורדיסטן ופרס, קהילות הנקראות באופן הכולל "שאם". מחזור זה משמר שפע רב של מנהגים ארץ-ישראליים, ולדעת עזרא פליישר מהווה את המקבץ הגדול ביותר של מסורות כאלו.
לאחר התפשטותו של נוסח הספרדים שהגיעו לארצות המזרח לאחר הגירוש, השתקע הנוסח הארץ ישראלי כליל, והנוסח שהובא מספרד נקלט באופן מלא בכל רחבי האזור, למעט קהילת חלאב ששמרה על נוסח התפילה שלה למשך תקופה נוספת.
על הספר[]
מאת: ר' אבישי אלבוים בעלון שבת בשבתו לפרשת ניצבים תשע"ב
'סידור תפילות כפי מנהג מנהג ק"ק של ארם צובה' הכיל במהדורה הראשונה כאלף ושבע מאות עמודים. איתרע מזלו של הספר וכמעט אבד מן העולם ולא נשאר ממנו עותק שלם אחד. קטעים ממנו פזורים בספריות ובאוספים שונים ואף קיבוץ כל הקטעים ששרדו ממנו ביחד אין בו כדי שלמות.
חשיבותו של סידור כמנהג ארם צובה כפולה: משום שהוא שימר מסורות קדומות של מנהג ארץ ישראל ומשום כמות הפיוטים שנכללו במחזור ומספרם מגיע למאות ורבים מהם אינם ידועים ממקורות אחרים.
שימור מסורות ארץ ישראליות[]
קהילת חלב בסוריה (היא קהילת ארם צובה, ובקיצור אר"צ) ישבה במקומה ללא הפסקה מימי השלטון הרומי ונהגה בתפילותיה כמנהג ארץ ישראל במשך תקופה ארוכה עד שקבלה עליה את מנהג בבל, ככל שאר קהילות ישראל. פרופ' עזרא פליישר ז"ל, תיאר את מנהג אר"צ שהוא 'המחסן הגדול והאותנטי ביותר של מנהגות ארץ ישראל' משום שפע מנהגים ארצי ישראליים קדומים שנשתמרו בו.
יש לזכור כי ימי הדפוס הראשונים הם הימים האחרונים של מנהגי התפילה של קהילות קטנות כגון מנהג רומניא, מנהג סיסילייא ומנהגים שאף לא הגיעו לדפוס כגון מנהג קורפו, מנהג צרפת ומנהגי קאשטיליה, פורטוגאל, קאטאלוניה ואראגון שפיוטיהם אמנם נדפסו אך נוסחי תפילות הקבע שלהם לא שרדו בקהילות. עם בואם של מגורשי ספרד לארצות המזרח החל נוסח הספרדים להתפשט בארצות אלו, וככל שגבר כוחם של המגורשים בקהילות אליהן באו נתמעט כחו של המנהג המקומי. לא יצאו כמה דורות והנוסח נעלם כמעט כליל. מרביתם של יהודי חלב בדורות האחרונים לא זו בלבד שלא התפללו במחזור ארם צובה אלא אף לא הכירוהו.
על פי מנהג ארם צובה: "מראש חודש אלול עד יום הכפורים נוהגים לקום באשמורת הבקר בשני וחמישי ובשבתות לומר סליחות". מנהג זה – לומר סליחות באשמורת הבוקר רק בימים שיש בהם קריאת תורה כולל השבתות – שונה מהמקובל ברוב עדות ישראל. הסליחות מחולקות לקבוצות על פי השבתות, לדוגמא: 'לשבת ראה' (כשר"ח אלול חל בשבת), 'לשבת כי תצא', 'לשבת כי תבוא', ל'שבת אתם נצבים' וכד'.
פייטנים מפורסמים לצד מקומיים[]
בין הסליחות נמצא כמה סליחות של משוררים מפורסמים, בעיקר פייטני ספרד הגדולים, אבל רוב הסליחות חתומות בשמות של פייטנים פחות ידועים, כנראה פייטנים מקומיים בני סוריה ואף בני ארם צובה עצמה. פרופ' שולמית אליצור מעלה תופעה מפליאה במחזור ארם צובה ביחס בין תפילות הקבע לבין הפיוטים הכלולים בו. כאמור מנוסח הקבע של התפילה עולו זיקות ארץ ישראליות קדומות עד שקבעו החוקרים שמחזור ארם צובה קרוב למנהגי ארץ ישראל העתיקים יותר מכל מחזור אחר המצוי בידינו. לעומת זה הפיוטים שבו חפים מכל זיקה לפייטנות הארצי ישראלית הקדומה. הן במבחר היצירות והן בתבניותיהן. המחזור העומד לפנינו משקף מציאות ליטורגית הרחוקה מרחק רב מן הפיוט הארץ ישראלי בראשיתו ומן המקובל ברוב מרכזי הפיוט עד לגירוש ספרד. נראה שחלקם של המשוררים בני הקהילה החלבית ומהסביבה הקרובה היה גדול והם אלו שסיפקו חומר פייטני מתאים למנהגי הקהילה.
יפה עשו בהוצאת 'יד הרב נסים' שטרחו לאחרונה (תשס"ז) להעמיד מהדורת פקסימיליה מהודרת של מחזור זה, בצירוף כרך מבואות נרחב ובו מאמריהם של פרופ' יונה פרנקל על מחזור ארם צובה ודרכי מחקרו ושל פרופ' שולמית אליצור על הפיוטים במחזור ארם צובה. לולי הם היתה משתכחת תורת מחזור זה מאתנו.
הוצאת "יד הרב נסים"[]
מחזור זה יקר מאד במציאות ולא נותר ולו עותק אחד שלם. זה למעלה מעשרים שנה שמכון המחקר של 'יד הרב נסים' נטל על עצמו משימה סבוכה זו, לחקור ולחפש אחר העותקים ששרדו ומתוכם לאסף, לקבץ ולכנס צילומים איכותיים כדי להגיש בפני הציבור המשכיל ואנשי המחקר את העותק השלם ביותר. המחזור יוצא כעת לאור, בסיוע קרן אדמונד ג' ספרא, במהדורת פקסמיליה מהודרת בשני כרכים ובתוספת כרך מבוא ובו דברי הערכה מאת פרופ' מאיר בניהו ז"ל, מאמר אודות מחזור ארם צובה ודרכי מחקרו מאת פרופ' יונה פרנקל ומבוא מקיף על הפיוטים הרבים במחזור, פרי מחקרה של פרופ' שולמית אליצור.
לבירורים, להזמנות ולמידע נוסף: יד הרב נסים, רח' ז'בוטינסקי 44 ירושלים טל: 02-5633789 פקס:02-5637524 מייל: echadb@gmail.com