עכו היהודית בימי הביניים

במאה ה-11 מתקיימת בעכו קהילת יהודית המתוארת ע"י ר' אביתר הגאון מנהיג היישוב וכן ע"י נוסעים זרים, כאחת הקהילות היהודיות הבולטות בארץ ישראל. בשנת 1104 בעת הכיבוש הצלבני חרבה הקהילה היהודית. המקור: הערך עכו בויקיפדיה העברית

מיקום משוער של רובע יהודי

מפה עתיקה - ראו להלן הסבר על מיקום הרובע היהודי

החוקר חיים ויטו וולטירא הקדיש תשומת לב רבה לחקירת נושא ההתישבות היהודית בימי הביניים בערי חוף ים התיכון בכלל ובעכו בפרט זאת במסגרת כיו"ר הועדות למחקר ותכנון עכו. וכך הוא ביאר את מה שנראה במפה של פאולינו ויניטו מהמאה ה-14

במפה הופיע השם Zuidica ליד קיצור השם S.Romanus בקטע הצפון-מזרחי של העיר מימי הביניים. (כידוע, כתב וולטירא השמות :Zuidica ו- Giudecca היו שכונות יהודיות שהתפתחו באופן ספונטי וחופשי להבדיל מהגאטו ההכפוי). בערים שונות באיטליה ניתן שם זה לשכונות יהודיות.

במפה המקורית אין רציפות בין השכונה היהודית לבין שכונת בני וונציה, אך יש להניח כי היה "יחס-מדיני-חברתי-כלכלי בין שתי האוכלוסיות ויחס טופונומאסטי . במחוז ונטו נהגו להשתמש ב:Z במקום G

במפות של פאולינו ויניטו השמות:Cardino או Zardino ציינו: גן או גינה. וולטירא סבור שגם אם הכוונה לשכונת גנים, הדמיון לשם ג'ודיקה של וונציה וג'ודייקה בבוראנו הוא אנלוגיה וכיבוד מסורת ארכיטקטונית ואורבנית יהודית.

חיים וולטירא התיחס גם למבנה נוסף במפה:Le Mount Joie הקרוב לשכונה היהודית. לפי רוב ההיסוריונים מדובר במגדל מבוצר ברובע הגנובזי. השם מרמז שבו הוחזקו דברי ערך אולי מושב הבנקאיים היהודים. צמוד לבניין הוקם במאה ה-18 בית הכנסת של משה חיים לוצאטו. לדעת, וולטירא בית הכנסת הוקם על-ידי חיים פרחי, אחרי מות הרמח"ל על בסיס בית כנסת עתיק.

לא רחוק ממבנה זה, בין שכונת הונציאנים לבין שכונת הג'נווזים הוקמה באותם הימים שכונה צרפתית, של יוצא מרסי בעיקר. וולטירא הניח שבה הוקמה הישיבה של ר' יחיאל מפאריס, אשר ניסה להקים כדוגמת הסורבון שבפאריס את המוסד היהדוי הראשון לחינוך גבוה באותם הימים.

המקור: חיים ויטו וולטירא, עכו, ערי נמל אחרות ורבעים יהודיים שבתחומן, תורת חיים - עלון לליבון בעיות השעה - יוצא לאור מטעם אגודת "תורת חיים" אדר ב' תשמ"ו גיליון 114 - ניתן לעיון במוזיאון יהדות איטליה בירושלים - צילום המאמר הובא כאן עקב הקושי להגיע לקיאת המקור.

בית כנסת על יסוד כנסיה

השריד החשוב של היהודים בעכו של ימי הביניים היה בית כנסת קדום במקום בו שוכנת היום כנסיית אנדראס הקדוש בעכו

חורבות המבנה הצלבני בשנת 1681. לפי כיוונו, ייתכן שהיה זה בית כנסת

הכנסיה השוכנת בפינה הדרום-מערבית של עכו העתיקה, והקרויה על שם אנדראס הקדוש. המבנה הנוכחי, אשר נבנה בשנת 1765 על שרידי בנין צלבני, שייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית

בשונה מכנסיות אחרות, מגמת יסודות המבנה מכוונת לירושלים, ועל כן הועלתה ההשערה כי המבנה הצלבני הוא בעצם בית כנסת קדום שנבנה בימי הביניים. על פי השערה זו, בית הכנסת נבנה על ידי סוחרים בני יהדות פיזה, אשר רובע בני עירם בעכו שכן מזרחית לכנסייה.

domus Iudeorum ו-Iudeorum rua

דוד יעקובי במאמרו בקתדרה 20 כתב על היהודים הויניציאנים בעכו הצלבנית במאה הי"ג וכך הוא כתב : הנה אחד משלושת הקטעים

1. הידיעה המוקדמת ביותר על ישיבת יהודים בעכו לאחר מסע זה מופיעה בשנת 1206 היא מזכירה זה בצד זה את 'בית היהודים' (domus Iudeorum) ראת 'רחוב היהודים' ( Iudeorum rua .' ייתכן ש'בית היהודים' היה בית גדול , שבו התגוררו כל היהודים יחדיו ; מכל מקום , מתקבל על הדעת שכולם היו מרוכזים באותו איזור . סימנים שונים מעידים על כך שהרחוב נמצא בתוך חומות העיר העתיקה .
2. בהערה נאמר: לדעת פראוור , ישבו היהודים ברובע הצפוני של עכו המכונה Montmusard . יחד עם בני העדות הנוצריות המזרחיות שנדחקו מן העיר העתיקה לאחר 1191 . ראה : תולדות ממלכת הצלבנים )לעיל , הערה [ ( , עמ' 400-399 , 538 ; וכן הנ"ל , הצלבנים : דיוקנה של חברה קולוניאלית, ירושלים תשל"ו , עמ' 323-322 .
3. שלוש תעודות ויניציאניות מן המחצית השנייה של המאה הי"ג מעידות על קיומה של קבוצה זו . העדות הקדומה ביותר המתייחסת אליהם מצויה בתקנה ויניציאנית משנת 1271 , שכבר הוזכרה . מרסיליו זורזי (Marsilio Zorzi) , הנציב הויניציאני בממלכת הצלבנים , מנה יהודים שהיו נתונים לדעת מחבר המאמר היהודים לא-ברו מוונציה. עד 1384 הם לא הורשו לעשות כן. יוצא שהם הגיעו משני מקומות בהם היו יהודים יוצאי העיר ונציה: האי כרתים או ויניציאנית כגון כרתים , שבה מתועדת ישיבתם של יהודים מאז שנת 1224 , או מניגרופונטה , אשר לגביה קיימת עדות על יהודים ויניציאנים מאז שנת 1268 .: י רבות העדויות על קשרים מסחריים שהתקיימו בין עכו ובין שני איים אלה במחצית השנייה של המאה הי"ג .
4. עם זאת, המחבר מעלה את האפשרות כי אזרחות ויניציאנית ניתנה לתושבים מקומיים, על מנת לחזק את מעמדה של העיר ונציה בעכו הצלבנית. החסות איפשרה לפתח את הקשרים המסחריים.